מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ,תוכנן ע"י משרד פוסטר אדריכלים ושות' הבריטי והוא מתקן מחקר חלוצי לחקר המדעי של המוח.
 
הבניין, המתפרס על פני 20,000 מ"ר כולל הגג, מסודר כשני אגפים במרחק 20 מטרים אחד מהשני, המיתמרים מעל חצר פנימית מרכזית. בקומות העליונות מצויות 28 מעבדות מתקדמות, אשר עונות לדרישות המחמירות ביותר, בכדי להימנע עד כמה שניתן מרעידות המבנה. הקומות העליונות מחוברות ע"י גשרים רחבים המגשרים על פני המיפתח בין האגפים והמיועדים להתכנסות העובדים והסטודנטים. בקומת הכניסה ישנם מתקני הוראה, אודיטוריום עם 300 מושבים, ספריה, בית קפה וגלריה המציגה את אומנות המוח, הפתוחה לקהל הרחב. בקומות התחתונות ישנן מעבדות נוספות, משרדי פקולטה וחניון תת-קרקעי. גג פלדה שטוח, המורכב מכריות ETFE ורפפות אלומיניום מכסה את הבניין כולו מלמעלה.

גג הפלדה תוכנן במלואו ע"י משרדינו ובתיאום מלא עם משרד פוסטר אדריכלים.*

הבניין בנוי מבטון ומכוסה באבן ירושלמית, ואילו קירות המסך עשויים מברזל ומזכוכית. תקרות הבניין נדרכו לפני יציקתן בכדי להימנע מתפרי התפשטות במבנה.

כדי לשוות לבניין מראה ייחודי של מוח אנושי, חלקים גדולים של המבנה מכוסים ב"נוירונים", מסגרות אלומיניום המשלבות דוגמאות של ניורונים בתוכן.

השבילים בסביבת המבנה מוגבהים מעל הטופוגרפיה הקיימת בשל זרימת מים וסחף בעת שטפונות המבנה מחופה באבן מקומית לקבלת מראה מדברי בנטמע בשטח

מוזיאון אילת-סרטון

Bridge Prototype - Video

המבנה לאירוח והתכנסות נבנה בצמוד למבנה ההיברו יוניון קולג' ותוכנן ע"י ספדיה אדריכלים. במתחם בשטח כ-7,000 מ"ר, הגובל עם מתחם ממילא ופונה אל חומות העיר העתיקה, מול שער יפו.

המבנה משמש את התנועה ליהדות מתקדמת וכולל חדרי אירוח וכיתות, קפיטריה ומשרדים.

שלד הבניין מורכב מתקרות וקירות בטון המחופים באבן. ברום המבנה אולם התכנסות הפתוח לכיוון העיר העתיקה. פתח היציאה אל מרפסת התצפית מורכב ממערכת קשתות בטון שאליהן מתחבר חרוט שקוף עשוי קונסטרוקצית פלדה וזכוכית.

מבנה בנק ישראל מהווה חלק מקריית הממשלה בירושלים.. הבניין תוכנן בסוף שנות ה 70, ע"י האדריכלים אריה ואלדר שרון והמהנדס לואיס לבטון, בתור המהנדס הראשי מטעמו של משרד המהנדסים, אוסקר סירקוביץ'.

למבנה הראשי בשטח כ-20,000 מ"ר מראה של פירמידה הפוכה מוארכת ובמרכזו חלל פטיו המחלק אותו לשני אגפים אורכיים. החלל המרכזי מקורה בגג קל שקוף. מרפסות נסתרות מצויות בקומה השביעית והאחרונה..

המבנה כולל קומות משרדים, חללי עבודה, חדר אוכל, ספריה וחדרי כספות בקומת המרתף של הבנק. הקומה השביעית משמשת בין היתר, מקום מושבו של הנגיד. שלד הבטון נדרך כולו באמצעות כבלי דריכה ללא תפרי התפשטות, בשל צורתו הייחודית. קומות המבנה צומחות כלפי חוץ ונתמכות על גבי מערכת קורות ועמודים המלווים את חזיתותיו כלפי חוץ . בשל האקסצנטריות של מרכז העמודים מן האנך - נדרכו העמודים ליצירת פעולת מסגרת קשיחה ועמידה גם כנגד כוחות אופקיים. הבניין מחופה באבן.

תכנון השיפוץ הנעשה כעת על ידי האדריכל צבי דונסקי ולבטון מהנדסים, מביא בחשבון את פתרון הקונסטרוקציה המורכב של השלד. תכנון שדרוג המבנה נעשה תחת פיקוח הנדסי קפדני למניעת ערעור יציבותו. שיפוץ זה מאפשר בין היתר לבצע עבודות חיזוק השלד, במידת הצורך וקירובו ככל שניתן לתקנים העדכניים.

להחלטת המזמין הוחלפו האדריכלים בפרוייקט זה ונבחר משרד SANNA מטוקיו, קזויו סאג'ימה ורו נישיזאווה בשיתוף משרד ישראלי, ניר קוץ אדריכלים מתל אביב

הבניין המשתרע על שטח של 45,000 מ"ר + 10,000 מ"ר חניון תת קרקעי, תוכנן במרכז ירושלים וכולל כיתות לימוד וסטודיו, משרדים, אודיטוריום, סדנאות, אזור תפעולי וחניון תת קרקעי. הבניין יבטל את ההפרדה המסורתית בין שמונה המחלקות השונות באקדמיה ויאפשר מעורבות חברתית ותרבותית פעילה יותר שלה בעיר.

המבנה מורכב מ-9 ליבות בטון ומעל 100 עמודים המפוזרים באופן א-סימטרי במפתחים של 9 מטרים ותקרות זיזיות המעניקות למבנה מראה ייחודי.
הליבות בנויות מבטון מזוין, בעוד שאר הבניין מוקף בקירות מסך.

תכנון קונסטרוקציה מלא למכרז המקורי.

עם השלמת שלב החפירה, סוכם כי מהנדס אחר ילווה את ביצוע השלד ובאחריותו.

מבנה הקמפוס בתכנון רחמימוב אדריכלים, משתרע על פני 9,000 מ"ר. המבנה מורכב מ-3 אגפים מדורגים המתחברים אל המבנה הראשי בן 7 קומות, דרך מבואה המתנשאת לכל גובה הבניין החל מקומת הכניסה.
 

החלל מהווה מעין קופסת אור המורכבת מקונסטרוקציית פלדה וזכוכית, היוצרת שקיפות אל הנוף במזרח ומכניסה אור אל קומות המבנה.

הבניין בנוי על שפך תלול שנגרם מפסולת בנין. בשל טיב הקרקע, בוצע קיר דיפון באמצעות כלונסאות עמוקים ועוגני דריכה, אשר תמכו את הקרקע ואפשרו חפירת האתר לשם ביצוע רפסודת ביסוס דרוכה ושעונה על גבי כלונסאות ביסוס.

קיר הדיפון מנע פעולת כוחות אופקיים מהקרקע על הבניין ובשל ההפרדה בינו לבניין נוצרה מעין מנהרת שרות, בה עוברות כל צנרת המערכות ותשתיות אחרות של הבניין המתפצלות בין קומות המבנה.

קונסטרוקציית המבנה עשויה בטון עם ציפוי אבן וכן קונסטרוקציית פלדה למסך השקוף. תקרות הבניין נדרכו מקצה אל קצה למניעת תפר התפשטות בין חלקיו.

האגפים משמשים כמשרדים לחוקרים ולמרצים. המבנה הראשי מכיל חדרי לימוד, אולם התכנסות בן 125 מקומות וכן אודיטוריום מדורג בקומה העליונה בן 250 מקומות. בקצה הבניין הראשי ממוקמת הספרייה, המקורה בכיפת נחושת השעונה על גבי קונסטרוקציה רדיאלית, זיזית מעץ רב שכבתי.

המלון במבנה פירמידה מדורגת, משתרע על מדרון המשקיף אל העיר העתיקה. שטח המלון כ-75,000 מ"ר. במלון כ-600 חדרי אירוח, ספא, בריכה חיצונית וחניון תת קרקעי.

חדרי המלון נבנו באמצעות קירות פריקסט קונסטרוקטיביים דקים, אשר חוברו ביניהם ואל התקרות באמצעות יציקות בטון, לקבלת חיבור נסתר וקווי גמר נקי לעין. קירות קונסטרוקטיביים אלה תוכננו לפעול כמסגרות התומכות זו את זו ואת תקרות המפלסים.

לובי הכניסה למלון הוא חלל בן 5 קומות המהווה את ראש הפירמידה. מפלסי החדרים בהיקף המלון, ניתלו אל קורות הגג ותוכננו כפעולת מסגרת מרחבית דרוכה.

תחרות עיצוב בינלאומית,  לתכנון גשר חדש מעל לנהר אמסטל באמסטרדם.

 ההצעה הזוכה במקום הראשון, בתחרות עיצוב בינלאומית לבנייה מחודשת של הפגודה  באואן שבנאנג'ינג,סין.

צוות התכנון כלל את: רחמימוב אדריכלים (אריה, סלמה והלי), גיורא סולר בתור אדריכל השימור ואת לבטון ושות' כמהנדסים האזרחיים.

הצוות היה אחראי לתכנון המוקדם וההצעה הזוכה בוצעה בידי קבלן מקומי והושלמה בשנת 2015., לאחר שהתקבלה תרומה של 150 מיליון דולר ע"י איש עסקים סיני. זו התרומה הגדולה ביותר שדווחה אי פעם בסין.

משרדינו נטל חלק בתכנון הכניסה החדשה למוזיאון ישראל בירושלים בהובלת משרד האדריכלים הבינלאומי זוכה פרס פריצקר, פי קוב פריד ושות' ובשיתוף משרד ספקטור עמישר אדריכלים. 

הפרוייקט לא מומש בפועל.

המוזיאון משמש לפעילות בתחום המדע ונבנה ב-3 שלבים על שטח כולל של כ- 9,500 מ"ר. המוזיאון בנוי משלד בטון עם חיפוי אבן, מסכי קונסטרוקציית פלדה מרחבית וזכוכית.

פנים המוזיאון מורכב מאגפים וחללים שונים הן לתצוגה והן לפעילויות קבוצתיות של המבקרים. בין החללים מחברים גשרי פלדה ומעברים. קונסטרוקציית המבנה, כולל מסגרות הבטון והגגות תוכננו לתליית מיצגים שונים, בכפוף לאופי התערוכות והנושאים המוצגים במוזיאון.

קומפלקס של מבנים בתכנון רחמימוב אדריכלים, המשמש בית ספר לחקר המדבר וכן מבני מגורים. קומפלקס זה נועד עבור חוקרים ומדענים המגיעים לנגב למטרה זו. שטח הפרויקט מגיע לכ-5,000 מ"ר עבור שלב א'.
 

מבנים אלה צמודי קרקע, בוצעו מבטון מזוין עם ציפוי אבן, אשר הותאמו לתנאי האקלים המדברי. התאמה זו באה לידי ביטוי במעטפת המבנה: מיקום וכיוונים של פתחי אור ואויר – על פי זוויות וכיווני השמש במשך עונות השנה, שכבות איטום ובידוד שישמו מתחת לציפוי האבן ומעל קונסטרוקציית בטון מזוין.

במשך כל עונות השנה נשמרת טמפרטורה קבועה של Cº22 בתוך המבנה. המבנים נעדרים מערכת מיזוג אויר ואף לא בוצעה כל הכנה לכזו.

הקמפוס למדעי הים ממוקם על רצועת החוף במכמורת. שטח מבני הקמפוס מגיע לכ-12,000 מ"ר ותוכנן ע"י רחמימוב אדריכלים. הושלמו שלבים א'+ב' מתוך הקמפוס האקדמי.

הפרויקט מחולק ל-9 אגפים נפרדים המחוברים ביניהם באמצעות פרוזדור אורכי ויוצרים חצר פנימית הפתוחה אל הים. האגפים מכילים חדרי מעבדות, כיתות לימוד, משרדים, חדרי התכנסות ואודיטוריום.

המבנים ייבנו מבטון חשוף בעל פיגמנט לבן חולי בגוונים משתנים. לשם כך תוכננו קירות בטון קונסטרוקטיביים עם רשת פלדת זיון חיצונית כפולה: קונסטרוקטיבית, וכנגד סדיקה. רשת זו נועדה למנוע סדקים וחדירת לחות אל הבטון הקונסטרוקטיבי ומכאן, היווצרות חלודה על גבי פלדת הזיון.

המעברים שבפרוזדור ייקורו באמצעות פרגולת עץ. בגגות הבטון של האגפים ישולבו פתחי אור מקונסטרוקציית פלדה קלה וזכוכית.

מבנה האודיטוריום מורכב מקירות בטון בקו מעוגל עם פתחים אורכיים הפונים אל הים. המבנה מקורה באמצעות כיסוי קל, הנשען על גבי קורות קשת מעץ רב שכבתי, לקבלת מראה קונכייתי.

שטח האודיטוריום כ- 700 מ"ר ומכיל כ-300 מקומות ישיבה, כולל יציע קונזולי הנתלה מקירות הבטון.

הפרויקט משמש מרכז חינוך ושיקום לאוכלוסיה עם צרכים מיוחדים ותוכנן ע"י ספדיה אדריכלים.


המתחם שבוצע משתרע על שטח בן כ-3,000 מ"ר ומחולק ל-3 אגפים: מבנה מנהלה מרכזי ושני אגפים צדדיים המשמשים כיתות לימוד, סדנאות ושיקום.

שלד הפרויקט מורכב מתקרות וקירות בטון עם חיפוי אבן. בקומה העליונה של האגפים נקרעו בחזיתות ובגג, חריצי תאורה טבעית ואלה מחופים בקונסטרוקציה קלה עם חיפוי זכוכית ואבץ. בפיתוח בסביבת המבנה נכללו קירות תמך בקווים מעוגלים שיצרו חצרות לפעילות, גינון וצמחיה.

מבנה זה מהווה שלב ראשון מהפרויקט הראשי הכולל כ-20,000 מ"ר.

הפרויקט, פרי תחרות בינלאומית במתכונתו הראשונה, כלל כ-50,000 מ"ר של חללי סטודיו, סדנאות, כיתות אומן, משרדים, אודיטוריום וכד'.
 

הפרויקט נחלק ל-2 מבנים ראשיים, המחוברים ביניהם במערכת תת קרקעית של מעברים ופונקציות נלוות אחרות. מתחת להם – חניון תת קרקעי בן קומה אחת.

המבנים תוכננו מבטון מזוין עם ציפוי אבן בהנחה אופקית. חזיתות המבנה נקרעו פתחי אור מרובעים בגדלים משתנים ובמיקום רנדומאלי, אשר בחלקם אף כוסו במדפי אבן אלה, לחדירת אור טבעי וקבלת שקיפות אל החוץ. המבנה תוכנן ברובו כמבנה ירוק על פי תקן אירופאי, בין היתר תוכננו גגות המבנה הצפוני לקבלת גינון.

קונסטרוקציית רוב התקרות של המבנים העיקריים תוכננה מבטון מזוין דרוך ללא קורות, ולרוב כפעולת מסגרת המשתפת את חזיתות המבנה כסמך עיקרי.

• להחלטת המזמין הוחלפו האדריכלים בפרויקט זה ונבחר משרד SANAA מטוקיו, קזויו סאג'ימה ורו נישיזאווה, בשיתוף משרד אדריכלים ישראלי, ניר-קוץ אדריכלים.

תוכננו ונבנו 2 תחנות רכבל באתר מצדה החולש על ים המלח. תחנות הרכבל מאפשרת נגישות נוחה אל רום ההר, המצוי כ-300 מ' מעל התחנה התחתונה.

התחנות תוכננו בשיתוף פעולה עם חברת "Von-Roll"השוויצרית, שהייתה אחראית על המיכון ותאי הרכבל ל-80 איש כל אחד.

התחנה העליונה נבנתה על הצלע התלולה של ההר. בהעדר נגישות לכלים כבדים היה על הקבלן לבצע עבודת חציבה וביסוס הרפסודה, באמצעות הקמת מערכת פיגומים התלויה על דופן ההר. התחנה עצמה עשויה קונסטרוקציית פלדה עם רציף בטון מוחלק. עומסים אנכיים ואופקיים של תא הרכבל וכבלי השינוע מוחזקים באמצעות 2 עוגני קרקע אל תוך ההר שנדרכו כל אחד לכוח בן 600 טון.

התחנה התחתונה נבנתה למרגלות ההר, שטחה מגיע לכ-1,000 מ"ר וצמודה אל מבואת המבקרים באתר. בשלד הבניין משולבים חיפוי אבן, טיח סטוקו, וכן משרביות להצללה.

תחנות אלה מאפשרות נגישות לנכים אל רום ההר באמצעות גשר להולכי רגל המחבר מהתחנה העליונה אל האתר עצמו.

תכנון למכרז של מרכז ממילא חניון תת קרקעי ל 1,600 כלי רכב, מרכז קניות דו מפלסי המשתרע על כ 100,000, מ"ר, דירות ומשרדים.
הפרוייקט תוכנן לשלב תכנון מלא עבור לדברוק עם העברת  הפרוייקט ליזם חדש, הביצוע עבר לאחריות מהנדס אחר.

מבנה חדש, בשטח כולל של כ-2,000 מ"ר, המשמש כמרכז ספורט בצמוד למבנה הבריכה הישן של האוניברסיטה בגבעת רם.
 

המבנה מורכב מחזיתות בטון דרוך המשמשות סמך עיקרי לתקרות הבניין. תוכננה אף הכנה בשלד לקומה נוספת. ציפוי האבן בחזיתות בוצע בשיטת חיפוי יבש, כלומר שימוש במיתלים ומחברים מפלדה לתלייה ועיגון לוחות האבן אל הבטון.

רצועת חלון אופקית רחבה מקיפה את חזיתות הבניין, עליה הותקנה מערכת הצללה מעץ.

בבנין גם קפיטריה, חדרי התעמלות, קומת חדר כושר, מתחם ספא, מלתחות ושירותים.

מבנה משרדים וחניון בשטח כולל של כ-45,000 מ"ר. האתר דופן באמצעות כלונסאות מ-3 צדדיו על מנת להגן על הכביש הקיים בחזית ומבנים סמוכים מצידיו.

כמחצית משטח המבנה מתפרש על ארבעה אגפים  בני 10 קומות, הנתמכים על גבי תקרת טרנספורמציה דרוכה המשמשת כבסיס. מתחת לתקרה זו ומטה, מצויות קומות החניון.

תקרות הבניין בוצעו ללא תפר התפשטות וברובן עשויות מלוחות בטון דרוכים מתועשים. חזיתות המבנה וקורות בטון פנימיות משמשות כסמכים עיקריים לבניין.

חזיתות הבניין מצופות אבן ומסכי זכוכית.

אוהל בד בשטח כ-350 מ"ר, מקרה אתר ארכיאולוגי שנחשף בעין גדי בסמוך לים המלח.

נמתחו יריעות בד קונסטרוקטיבי, מעמוד סמך במרכז האתר אל השוליים שעוגנו אל האדמה באמצעות עוגני קרקע במספר נקודות בהיקף.

הפרויקט נבנה בצמוד למבנה מכללת דוד ילין, ההיסטורי הישן. באגף החדש בשטח של כ-14,000 מ"ר תוכנן חניון תת קרקעי בן 3 קומות ומעליו, כיתות לימוד, משרדים, אולם התכנסות וקפיטריה.

עבור החניון בוצעה עבודת חפירה ודיפון מורכבת ועומקה כ-19 מ', המגנה על מבנה המכללה ובנייני המגורים המצויים בהיקף לאתר.

קונסטרוקציית הבניין עשויה בטון מזוין עם חיפוי אבן. בקומות העליונות שמעל מפלס הכניסה, שולבה קונסטרוקציית פלדה נושאת, ליצירת נסיגה של החזיתות הפתוחות בין קומה לקומה.

הפרויקט מתוכנן למרגלות הר המצדה בצמוד למבנה המוזיאון הקיים וכביש הגישה. המבנה ישמש כמכון מחקר של אזור ים המלח ובו מתוכננים חדרי כיתות, מעבדות ואולם התכנסות. מבנה המוזיאון הקיים ישמש את המכון.

 

שטח הפרויקט הנ"ל כ-2,500 מ"ר ומהווה כשלב הראשון מפרויקט בן כ-5,000 מ"ר, שיגלוש אל מעבר לכביש הגישה הקיים אל מבואת המבקרים. מתוכנן קיר דיפון מכלונסאות לשם הגנה על המוזיאון והכביש.

המבנה יבוצע מבטון מזוין עם ציפוי אבן וטיח, בגוונים בהירים הנטמעים בנוף הכללי.

בניה והסבה לספריה של חלל קיים באולם בית ספר מקיף א באשדוד. הגבלת הגובה של החלל אילצה תכנון של פתרון קונסטרוקציה מינימליסטית לגלריית הספרייה, ומצומצם ככל שניתן.

הפתרון כלל קורות פלדה היקפיות השעונות על עמודי פלדה, ומדרך יצוק מבטון מזוין מוחלק, המהווה גמר לרצפה.

הסבה לספריה כללה גם חיזוק יסודות קיימים ברצפת המבנה וקירות היקפיים.

המבנה שייצג את המדינה ביריד הבינלאומי EXPO בשנת 1992, היה מורכב מאוהל ממברנה. פנים האוהל הכיל חלל תצוגה והתכנסות לכ- 3,000 איש. בחלל הורכבה גלריה מקונסטרוקציה קלה. פרק הזמן שעמד לרשות היזמים והמתכננים היה קצר ביותר ועמד על כ-4 חודשי תכנון, התארגנות והקמה.

מרכז המבקרים הוקם באתר חיריה המשמש תחנת מעבר לאשפה הנאספת בגוש דן. אתר זה מהווה חלק מפארק איילון, בכניסה לתל אביב.

פארק זה ישמש גם כפארק למחזור אשפה על כל סוגיה. ונעשות עדיין עבודות לייצוב הר חיריה וכן עבודות פיתוח וגינון, לנוחיות ונגישות ציבור המבקרים.

מרכז מבקרים הוקם בצמוד למבנה קיים אשר שומר ושוקם. אל מבנה זה הוצמדו שטחי כיתות, משרדים בבניה חדשה וכן מדרך עילי לביצוע בשלב עתידי שיתחבר אל מערכת מדרכי הליכה חיצוניים וגשרים המובילים אל הפארק וההר. המבנה משמש לפעילויות חינוך וסדנאות בתחום המיחזור.

הפיתוח סביב המבנה מדבר בשפת המיחזור: בוצעו מדרכים מעץ ממוחזר, בריכות נוי וצמחיה.

המבנה ממוקם למרגלות הר המצדה, בצמוד לתחנת הרכבל התחתונה. שטח המבנה כ-12,000 מ"ר.

מרכז המבקרים נועד לספק מידע אודות הפעילויות במקום ומידע היסטורי ועדכני לתייר, על אזור ים המלח בכלל והמצדה בפרט.

במבואה מצויים אולמות תצוגה, אודיטוריום, קפיטריה ומשרדים. המבואה מתחברת אל תחנת הרכבל המאפשרת גישה נוחה וקלה אל הר המצדה. בדומה לתחנת הרכבל, מורכב המבנה משלד בטון מזוין עם חיפוי אבן וטיח סטוקו בגווני חול.

פארק ציבורי בכניסה הצפונית לבאר שבע. הגן משתרע על שטח של כ-3 דונם. בנוסף לעבודות הפיתוח הקונבנציונליות כגון, שבילים, מדשאות וגינון, הוקמו קונוסים לנוי מבטון עם ציפוי אבן טבעית, רשתות פלדה ומוזאיקה.

הקונוס חלול ומתנשא לגובה עד כ-10 מ'. הקונוסים פזורים בשטח הפארק ומשתלבים בו כפסלים סביבתיים.

הגשר מתוח מעל ציר תנועה ראשי דו מסלולי המוביל מדרום העיר למרכזה. הגשר תוכנן ובוצע במקור ב-1981. 

פתרון השלד היה מדרך בטון הנתון על גבי קורה אורכית דרוכה. הקורה נתמכה בקצותיה על גבי עמודי בטון ואבן רחבים, משני צידי הכביש, אשר באחד מהם בוצע מהלך מדרגות ספירלי היורד אל המדרכה.

עקב פגיעת רכב כבד בקורת הגשר, הוחלפה קורת הבטון. פתרון החלופי לגשר תוכנן מקונסטרוקציית פלדה מרחבית שבוצעה ע"י חברת MERO הגרמנית. הפתרון כולל מערכת מרחבית של מוטות מתיחה, עליהם נתלה מדרך הליכה דק מבטון, שנוצק על גבי פחים קונסטרוקטיביים מפלדה.

פתרון זה מנע הריסה של עמודי הסמך והיסודות הקיימים מצידי הכביש ונעשה שימוש בהם עבור הגשר החדש, תוך שמירה על איזון ותכולת עומסים זהה לזו שהייתה.

בסיס אחסנה יבשה המשתרע על שטח של כ-1,600,000 מ"ר. במבט על, נראה הבסיס כמעגל המחולק לגזרות. בין הגזרות מבדילים קירות פיתוח, שבילים וכבישי גישה אל מרכז המחנה.
 

הבסיס בוצע בשיתוף עם משרד הביטחון האמריקאי (COE). הבסיס משמש לאחסנה לטווח ארוך של ציוד צבאי, כלים ורכבים מסוגים שונים, בשיטת אחסנה יבשה.

לשם כך תוכננו ובוצעו כ-200,000 מ"ר של מבני אחסנה, עשויים רובם מבטון מזוין וקבורים חלקית באדמה, עליהם מקרה גג מקונסטרוקציית פלדה מרחבית או מסגרות קונבנציונליות מפלדה, המגשרים על המפתחים הגדולים. במבנים נדרשה אטימה מוחלטת נגד אויר או לחות, כולל אמצעי בקרה ומדידה.

הבסיס כולל גם מבני משרדים ומגורים במרכז המחנה, כמו כן, סככות, מחסנים ומתקני טיפול ואחזקה.

הפרוייקט הושלם בשיטת B-O-T ע"י הקבלן הזוכה. 

המוזיאון תוכנן והוקם עבור יצירותיו של האומן משה קסטל. שטח המוזיאון הוא כ-2,500 מ"ר ונפתח לקהל ב-2010. המבנה משקיף מלמעלה על הכביש היורד מירושלים אל ים המלח.

המבנה מורכב מחללי תצוגה היוצרים ביניהם פאטיו. קירוי האולמות נעשה באמצעות קשתות בטון דרוכות הנמשכות עד חזיתות המבנה ויוצרות אלמנט קישוטי. בין הקשתות שולבו חריצים לתאורה טבעית.

קירות המבנה מקונסטרוקציית בטון עם ציפוי אבן.

גשר לרכבים כחלק מאוטוסטראדה כביש מספר 1 וכביש חוצה ישראל.

תוכננו 4 גשרים תלויים מעל כבישים אלה.

מבנה האכסניה הוא המבנה החדש הראשון שנבנה בעיר העתיקה של עכו ותוכנן ע"י רחמימוב אדריכלים.

הבניין תוכנן מבטון מזוין עם ציפוי אבן כורכר, בעל אופי ארכיטקטוני המאפיין את העיר העתיקה וממוקם
בכניסה אליה בסמוך לחומות העיר. הבניין הוקם מעל אתר ארכיאולוגי מהתקופה הצלבנית, אשר התגלה במהלך עבודות החפירה באתר.

שטח הבניין הוא כ-8,000 מ"ר ומשתרע על כ-5 דונם. האכסניה מכילה חדרי אירוח, כיתות, חדר אוכל, חצרות פאטיו וכד'.

עקב ממצאים ארכיאולוגיים אלה, בוטל החניון התת קרקעי, ותוכננה מערכת קונסטרוקטיבית של קירות וקורות הנשענת על כלונסאות ביסוס עמוקים. מיקום כלונסאות הביסוס נבחר בקפידה על ידי רשות העתיקות, למזעור הפגיעה בארכיאולוגיה שנחשפה. כלונסאות הביסוס צומצמו אל המינימום הנדרש ואף משמשים כעמודים נושאים לגובה 5 מ', על מנת לאפשר חפירה בעתיד וגישת מבקרים מתחת לרצפות התלויות אל הממצאים הארכיאולוגיים שייחשפו תחת הבנין. השטח הכולל של הכלונסאות מהווה 2.7% בלבד משטח היטל הפרויקט.

מבנה משרדים - 40,000 מ"ר של משרדי הייטק, אולמות עבודה וחניון

עבודת פיתוח שטח בהר הזיכרון - הר הרצל עבור משרד הבטחון, לזכר עולי אתיופיה אשר ניספו בעת ניסיונם להגיע לארץ ישראל דרך המדבר.
 

האתר משתרע על שטח של כ-3 דונם. בשטח הוקמו מונוליתים מבטון חשוף, המסמלים את בקתות הקש בהן התגוררו האתיופים. קירות תמך מבטון מזוין נבנו בשולי האתר, ליצירת חצר התכנסות עבור העדה האתיופית בימי הזכרון. השטח מגונן במדשאות צמחיה נמוכה ועצים.

2,000 מ"ר מבנה מפקדה מוגן ומבוצר תת קרקעי

מרכז קניות ובילוי, בשטח כולל בן 20,000 מ"ר. במבנה כלולים שטחי הסעדה, בתי קולנוע וחנויות. בקומה התחתונה בוצע דיפון בהיקף הבניין להגנה על הכביש הקיים ולהכשרת חניון תת קרקעי וחדרים טכניים.

המבנה בנוי מבטון מזוין עם תקרות בטון ולוחות דרוכים מתועשים. את השדרה הראשית מקרה גג מקונסטרוקציית מתכת קלה וזכוכית.

מכללת דוד ילין נבנתה בתחילת המאה הקודמת. כוונת ההנהלה הייתה להוסיף קומה מעל אגפי המכללה ולהקים ספריה חדשה לשימוש הסטודנטים.


מאחר ושלד המבנה הישן נעדר יכולת לקבל עומסים חדשים, לרבות עומסים כבדים של ספריה, תוכננה מערכת עמודים קונסטרוקטיבית עצמאית מבטון מזוין, בצמוד לחזית הפנימית של האגף וחוזקו יסודות וקירות החזיתות בהתאם, באמצעות כלונסאות קטני קוטר (מיניפיילים) ויציקות בטון אנכיות מעליהם.

על מנת למנוע עומס יתר על גג האגף הקיים בעומסי הספרייה החדשה, נתלו מדפי הספרים מתקרת הבטון של הגג החדש ונוצר מראה של ספריות סדורות המרחפות מעל הרצפה.

בין קומות החדשות של האגפים, הורחב מבנה הכניסה של המכללה ונוספה קומה מעליו.

גשר המצוק הוקם מיד עם סיום בניית תחנת הרכבל העליונה במצדה. הגשר נמתח מתחנת הרכבל העליונה אל הכניסה לאתר. אורכו כ-70 מ' ורוחבו כ-2.50 מ'. הגשר מאפשר לראשונה נגישות נוחה לבעלי מוגבלויות ונכים לאתר.

הגשר תוכנן מקונסטרוקציית פלדה מרחבית ומדרך בטון ועץ ומעוגן אל ההר באמצעות עוגני קרקע אופקיים. העבודה בוצעה באמצעות הנפת הקונסטרוקציה בכלים קטנים עקב העדר גישה למנופים וכלים כבדים ברום ההר.

מבנה מגורים דו קומתי.

מבנה מגורים תלת קומתי.

מבנה מוגן 5,000 מ"ר

פיתוח ובניה של מבני עזר וכניסה בהר הרצל.

המבנה בוצע בכניסה למוזיאון ישראל ומורכב מחלל אחד אשר נועד להתכנסות והתקהלות. המבנה בוצע מקונסטרוקציית פלדה עם כיסוי וקירוי של בדים קונסטרוקטיביים תוצרת חברת "טנסופורמה", איטליה.
 

בשנת 2009 פורק המבנה לטובת הרחבת המוזיאון שתוכננה על ידי משרד אפרת-קובלסקי, אדריכלים.

מבנה אירוח וקבלת אורחים ליד הכנסת 1,500 מ"ר

מבנה ההארחה ההיסטורי של משכנות שאננים מול חומות העיר העתיקה, חוזק ושוקם ובוצעה תוספת בשטח כולל של כ-2,500 מ"ר.

נוספו אודיטוריום, משרדים, חדרי התכנסות וכד'. נעשו עבודות פיתוח ובינוי מיוחדות, על מנת לאפשר גישה של רכבים אל בית ההארחה והשכונה.

גשר לרכבים מבטון מזוין ודרוך, עבור מסעות דו מסלוליות. הגשר עובר מעל תוואי פסי רכבת שהגיעה לירושלים.

הגשר נתמך באמצעות קורות בטון דרוכות באתר, בגבהים וחתכים משתנים בכפוף לשיפוע המיסעה והמיפתח שבין עמודי הסמך.

סככת התכנסות לתיירים בשטח כ- 2,300 מ"ר

המבנה הוקם עבור עיתון ה"ג'רוזלם פוסט". הבניין מכיל משרדים, חדרי עריכה, חדרי עיתונאים וכד'.בנוסף הוקם בית דפוס בו חלל המתנשא לגובה 3 קומות.

בחלל זה גם קומת מרתף עבור ביסוס מיוחד למכונת הדפוס. בוצעו בסיסים מבטון על גבי הרצפה, לקליטה והשענת מכונת הדפוס הכבדה. רצפת וקירות חלל אזור הדפוס נותקו מאזור המשרדים באמצעות תפר התפשטות, למניעת מעבר ויברציות ממכונת הדפוס אל קומות המשרדים והפונקציות האחרות.

מבנה חדש זה הוקם בצמוד למבנה הישן של מערכת העיתון, על כן בוצעה בנוסף מערכת כלונסאות דיפון להגנה עליו.

Patent #189522 awarded to Labaton and partners in February 2011 is a unique "double" solution to the Red Sea - Dead Sea Canal.


It is optimized for multiple desalinization plants to extract water from the Red Sea and distribute the water through out the length of the canals.

This allows there to be up to ten smaller desalinization plants which are located close to their end users aleviating the addition infrastructure and costs of pumping the clean water back up to the end users. Due to these economic advantages the project using the patented Labaton method reduces costs by 75%.

למבנה המכללה הישן נוסף בצמוד אודיטוריום רחב ידיים בשטח של כ-2,000 מ"ר.
 
 

מבנה האודיטוריום מצולע בעל 8 פאות קונסטרוקטיביות מבטון מזוין עם חיפוי אבן, את חלל המבנה מקרה קונסטרוקציית פלדה מרחבית, תוצרת חברת DS הספרדית. הטריבונות תוכננו מבטון ומעליהן נוספה גלריה השעונה על גבי חזיתות המבנה. נפתחה גישה מהבניין הישן אל האודיטוריום ונוספו מערכת מדרגות ומעלית.

מבנה מו"פ החדש באתר ברורים מהווה המבנה המרכזי של קמפוס ברורים. המבנה משמש את הנהלת אגף מחקר ופיתוח של החברה, את מחלקת השיווק, מנהל האתר ומחלקת רכש וכן את כל הנספחים והמעבדות הקשורות למחקר ופיתוח.

המבנה תוכנן כך שיהיו בו אגף מנהלה ראשי בתוואי קשתי ובן 2 קומות, אשר אליו נושקים 4 אגפים בני 3 קומות. בשלב הראשון יוקמו 3 אגפים בלבד.

השטח הכולל של הפרויקט הוא כ-5,500 מ"ר.

האגפים מנותקים מהמבנה הראשי הקשתי באמצעות תפרי התפשטות. המבנה הראשי פועל כיחידה עצמאית אחת דרוכה ללא תפרים.

תקרות האגפים עשויות לוחות בטון דרך מתועשות, לעומת האגף הראשי שיצוק כולו באתר.

שיטת הביסוס היא באמצעות כלונסאות והרצפות מתוכננות כתלויות ומנותקות מהקרקע באמצעות ארגזים כנדרש.

בגמר הבניין משולבים חיפוי אבן, טיח סטוקו, תקרות מונמכות וכן אלמנטי הצללה על חזיתות האגפים עשויים מבטון או מקרמיקה.

פיתוח האתר כולל מגרש חניה סמוך לבנין וכן מבואה מקורה באמצעות פרגולה.

מבנה משרדים היי טק + חניון 40,000 מ"ר

מבנה המתנ"ס צמוד לבית ספר קיים בבית הכרם.

מבנה המתנ"ס מורכב משלד בטון עם חיפוי אבן. המבנה מכיל כיתות לימוד, חללי התכנסות, משרדים וקפיטריה.

צמוד למבנה אולם ספורט בשטח כ-1,600 מ"ר, המקורה באמצעות קונסטרוקציה פלדה עם פתרון מרחבי. האולם משמש לאירועים בענף הספורט וכן להתכנסות והתקהלות.